#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד מותר לטלטל מת 1) מפני הדליקה 2) מפני החמה?	"1) כתב הרמב&quot;ם דלכתחילה יטלטלו ע&quot;י ככר ותינוק [דכל מה שאפשר למעבד בקצת היתר עבדינן (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;)], ואם זה א&quot;א יהפכנו ממטה למטה דהוי טלטול מן הצד, ואם זה א&quot;א מותר לטלטלו לגמרי [כרש&quot;י והרא&quot;ש, דלא כהרי&quot;ף דמחמיר בטלטול גמור] 2) צריך לטלטלו ע&quot;י ככר ותינוק, ואסור להפכו ממטה למטה וכ&quot;ש דאסור לטלטלו טלטול גמור [ותמה רע&quot;א לימא דהמטה דאינו בסיס הוי כמו כו&quot;ת]"	סימן שיא סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך ליתן הככר ותינוק על המת?	"יכול ליתן הכו&quot;ת [או שאר חפץ (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;)] אצלו או על גבו [ועדיף אצלו ולא על גבו אם אפשר (גשר החיים ח&quot;א פ&quot;ה אות ה&#x27; ס&quot;ק ב&#x27;), וע&quot;ע בחזו&quot;א (או&quot;ח סי&#x27; מ&quot;ז ס&quot;ק ט&#x27; וס&quot;ק כ&quot;ג) דס&quot;ל דוקא על גבו ובזה מיושב קושיית רע&quot;א (שבת מ&quot;ג ע&quot;ב)], ודוקא במת התירו ע&quot;י כו&quot;ת (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;) [וא&quot;צ הכו&quot;ת עליו מבעוד יום (באה&quot;ט ס&quot;ק א&#x27;)]"	סימן שיא סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה הקילו כ&quot;כ מפני הדליקה?	"מבואר בגמ&#x27; (שבת מ&quot;ד ע&quot;א) מפני שאדם בהול על מתו וחיישינן שמא יבא לידי כיבוי (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;) [וזהו דוקא בדליקה (ערוה&quot;ש סעי&#x27; א&#x27;)], אמנם מבואר בביה&quot;ל (ד&quot;ה וכל) דיש עוד סברא להקל מפני שהוא בזיון גדול [ועל זה אמרינן בגמ&#x27; דגדול כבוד הבריות שדוחה לא תעשה שבתורה שהתירוהו להוציאו לכרמלית]"	סימן שיא סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לטלטל המטה לאחר שנסתלק המת ממנו 1) כשמת קודם בין השמשות 2) כשמת אחר בין השמשות?	"1) לפי הרא&quot;ש הוי בסיס לכל השבת ולפי הרז&quot;ה אינו בסיס דאין צריך המת אלא ע&quot;ג קרקע [ויתכן דאפי&#x27; להט&quot;ז דס&quot;ל כהתרוה&quot;ד במפה שעל השלחן דהוי בסיס אע&quot;פ שהוא דרך אקראי מודה כאן דאינו בסיס דלא ניחא ליה שיהיה על המטה (ר&quot;י באק)], ולכו&quot;ע אם דעתו שיהיה מונח על המטה לכל השבת בודאי הוי בסיס (מג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;) 2) אינו בסיס לאחר שנסתלקה מהמטה "	סימן שיא סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להוציא המת לרשות אחר 1) מפני הדליקה 2) מפני החמה?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-1262445038aa5c2de54769995ce836c6873a2024.jpg"">"	סימן שיא סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	במת המוטל בחמה, למה התיר הרמ&quot;א להוציאו לכרמלית אבל אינו מתיר לטלטלו אלא ע&quot;י כו&quot;ת?	"1) תירצו תוס&#x27; בשבת (צ&quot;ד ע&quot;א) דהוצאה לכרמלית אין לו עצה משא&quot;כ לגבי האיסור מוקצה יש עצה ע&quot;י כו&quot;ת [ותמה רע&quot;א (גליון הש&quot;ס שם) הרי במקום דליכא כו&quot;ת אסיר הרמ&quot;א לטלטלו, ותי&#x27; הביה&quot;ל (ד&quot;ה לא) ע&quot;פ רוב יש עצה ע&quot;י כו&quot;ת ועשו לא פלוג {וצ&quot;ב למה אינו מזכיר דברי תוס&#x27; ורע&quot;א}]&lt;br&gt;2) תירצו תוס&#x27; בסוכה (ל&quot;ו ע&quot;ב) דאיסור טלטול מוקצה חמור מאיסור כרמלית&lt;br&gt;3) הרמב&quot;ם ס&quot;ל דלא התירו לטלטלו לכרמלית אלא כשהוא מסריח ומתבזה, ובכה&quot;ג מסתבר דא&quot;צ ככר ותינוק ג&quot;כ (גר&quot;א)"	סימן שיא סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לדחוף מוקצה ע&quot;י קנה?	"דוקא לצורך דבר המותר או לצורך מקומו (ט&quot;ז ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;)"	סימן שיא סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש לחיים מקום אחר לילך?	"לפי הרמב&quot;ם דלא התירו אלא לצורך החיים כאן אפשר להחיים לצאת ואין לטלטל המת אלא אם הוא בזיון גדול כגון אסיפת גוים, אבל לפי הרמ&quot;א דהוא לכבוד המת מותר להוציאו כדי שלא יסריח (מג&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;) [דלא כהערוה&quot;ש (סעי&#x27; ט&#x27;) דמחמיר אפי&#x27; לפי הרמ&quot;א, ע&quot;ש]"	סימן שיא סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כשמוציאו, האם צריך להוציאו ע&quot;י ככר ותינוק?	"רש&quot;י ס&quot;ל דצריך להוציאו ע&quot;י כו&quot;ת, אבל הרמב&quot;ן ס&quot;ל דעדיף למעט בהוצאה ולא יוציאו ע&quot;י כו&quot;ת [ולפום ריהטא על כרחך אינו מיירי כשמוטל בחמה דבזה אמרינן בגמ&#x27; דאסור לטלטלו אלא ע&quot;י כו&quot;ת אלא מיירי כשהסריח כבר והוי כמו דליקה דא&quot;צ כו&quot;ת, ועי&#x27; בסמוך], ולמעשה הא&quot;ר הכריע דטוב להוציאו ע&quot;י כו&quot;ת כרש&quot;י אבל כשאין לו כו&quot;ת מותר להוציאו בלא כו&quot;ת דיתכן דאפי&#x27; רש&quot;י מודה דאינו לעיכובא (א&quot;ר, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;) [דלא כמג&quot;א (ס&quot;ק ח&#x27;) דכתב דדוקא לפי הרמב&quot;ם דמיירי כשכבר הסריח מותר בדיעבד בלא כו&quot;ת אבל לפי רש&quot;י והטור דס&quot;ל דאפי&#x27; אם הוא קרוב להסריח הכו&quot;ת לעיכובא] {ולענ&quot;ד מסתימת הפוסקים משמע דהתירו להוציא מת אפי&#x27; במוטל בחמה אפי&#x27; בלא כו&quot;ת כשאין לו כו&quot;ת, דהא דהחמירו שאסור לטלטל מת המוטל בחמה בלא כו&quot;ת היינו רק לגבי איסור טלטול אבל היכא דהתירו לו להוציאו לכרמלית בלא כו&quot;ת ממילא התירו ג&quot;כ האיסור מוקצה, וכ&quot;כ התהל&quot;ד, וכן מבואר ברמב&quot;ן בפנים}"	סימן שיא סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אינו עצה להתחיל ע&quot;י כו&quot;ת ולהסירו קודם שיוצא חוצה וכבר הוא בידו (לפי המג&quot;א)?	"תי&#x27; התוספת שבת (ס&quot;ק י&#x27;) דהיסוד דכו&quot;ת הוי דהעיקר טלטול נתייחס להכו&quot;ת, וא&quot;כ לאחר שהסירו ממנו הוי כאילו בא המת לידו מחדש"	סימן שיא סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להוציאו לרה&quot;ר?	"הטור הביא שהרמב&quot;ן מתיר להוציאו לרה&quot;ר [דהוי מלאכה שאצל&quot;ג] ע&quot;י תינוק [שיכול לילך ברגליו (מג&quot;א ס&quot;ק י&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א), דלא כט&quot;ז (ס&quot;ק ג&#x27;) וערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&#x27;) דמקילין אפי&#x27; כשאינו הולך על רגליו מפני שהוא מין אדם וטפל להמת (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ז)] ולא בככר [דאז יהא חייב על הככר (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;א)], אבל הר&quot;ח אוסר לגמרי דס&quot;ל דלא התירו שבות במקום כבוד הבריות אלא דבר שעיקרו דברי סופרים כגון כרמלית (ב&quot;י), ולמעשה כתבו הפוסקים דמחמירים כהר&quot;ח שלא להוציאו לרה&quot;ר דהרבה סוברים כוותיה, ובפרט דהרמב&quot;ם ס&quot;ל כר&#x27; יהודה דמלאכה שאצל&quot;ג חייב (מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;)"	סימן שיא סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה התיר הרמב&quot;ן להוציאו לרה&quot;ר ע&quot;י תינוק, הרי ס&quot;ל דעדיף למעט בהוצאה?	"1) הפרישה (ס&quot;ק ז&#x27;) תי&#x27; דא&quot;צ התינוק ברה&quot;ר מחמת האיסור מוקצה אלא מחמת האיסור הוצאה&lt;br&gt;2) המאמר מרדכי הוכיח מדברי התורת האדם גופה דלא כתב הכי אלא לשיטת רש&quot;י אבל הרמב&quot;ן עצמו ס&quot;ל דעדיף להוציאו בלא תינוק&lt;br&gt;(ביה&quot;ל ד&quot;ה ויש)"	סימן שיא סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להוציאו ע&quot;י עכו&quot;ם?	"מרמ&quot;א משמע דע&quot;י עכו&quot;ם מותר בכל ציור דמותר לישראל ע&quot;י כו&quot;ת והיינו דוקא לכרמלית ולא לרה&quot;ר (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ג), אבל הא&quot;ר מקיל אפי&#x27; לרה&quot;ר {ומבואר בדבריו דלאו דוקא הוצאה לרה&quot;ר דהוי מלאכה שאצל&quot;ג אלא אפי&#x27; שאר איסורי דאורייתא מותר ע&quot;י עכו&quot;ם} (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב) ולמעשה השעה&quot;צ (ס&quot;ק י&quot;ח) אינו מקיל כהא&quot;ר אלא ברה&quot;ר שלנו בצירוף שיטת הרמב&quot;ן דמקיל לאפי&#x27; לישראל ברה&quot;ר משום מלאכה שאצל&quot;ג, וכן הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;א) אינו מקיל ע&quot;י עכו&quot;ם אלא בכרמלית {אמנם, יש להדגיש דיש מקום להקל במלאכה דאורייתא ע&quot;י אמירה דאמירה וכמ&quot;ש המ&quot;ב לעיל (סי&#x27; ש&quot;ז ס&quot;ק כ&quot;ד), ועוד יש להדגיש דמבואר בתוס&#x27; שבת (ק&quot;ו ע&quot;א) דכל מלאכה שעושה לצורך קבורת המת נחשב כמלאכה שאצל&quot;ג, ונמצאת דאפי&#x27; אם צריך לנהוג מכונית יהיה מלאכה שאצל&quot;ג}"	סימן שיא סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה היה הויכוח אם מותר להוציא המת מהספינה?	"היה מת מוטל בבזיון על הספינה מחמת אסיפת הגוים [והיו עושים שחוק מהמת (ערוה&quot;ש סעי&#x27; י&quot;א) א&quot;נ במקום שיעשו ניתוח על המת (חוט שני ח&quot;ג פע&quot;ו ס&quot;ק ג&#x27;)] והתיר הרא&quot;ם להוציאו ע&quot;י גוים, ורבינו ברוך ממגנצא השיג עליו דדוקא משום דליקה התירו ולא סתם בזיון, ועוד הקשה רבינו ברוך דלפי הרא&quot;ם למה אמרינן (ביצה ו&#x27; ע&quot;א) דביו&quot;ט יתעסקו בו עממין הרי אפי&#x27; בשבת יהא מותר, והשיב הרא&quot;ם אה&quot;נ דמותר אפי&#x27; בשבת ע&quot;י עממין ונקט יו&quot;ט אגב יו&quot;ט שני דמותר ע&quot;י ישראל, ועוד הקשה רבינו ברוך למה לא רצו שיוה&quot;כ יחול סמוך לשבת הרי אפשר לקוברו ע&quot;י גוים, ותי&#x27; הגהות מיימוניות דהתירו לקוברו דוקא ביו&quot;ט ולא בשבת [דהוי בזיון טפי (תוס&#x27; ב&quot;ק פ&quot;א ע&quot;א, מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ג)], ונמצא להלכה קיי&quot;ל כהרא&quot;ם דבמקום בזיון מותר להוציאו ע&quot;י עכו&quot;ם (ב&quot;י) "	סימן שיא סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לטלטל המת ע&quot;י 1) ישראל 2) עכו&quot;ם, לצורך כהנים?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-1262445038aa5c2de54769995ce836c6873a2024.jpg"">"	סימן שיא סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הקרובים רוצים שהמת ישאר בביתו?	"אינו יוכל לכופן להוציאו אפי&#x27; אם הוא תחת גג אחת עם הביהכ&quot;נ. אולם יכול לכופן להוציאו אם יש מנהג המקום לשאתו מיד במקום שמטהרין אותו וי&quot;א דיכול לכופן בנפל [והוא מח&#x27; ש&quot;ך וט&quot;ז ביו&quot;ד סי&#x27; שע&quot;א (מחה&quot;ש)], ועוד אם יש כהן חולה בביתו כופין אותם להוציאו (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ד, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג), וכן אם יש כהן תינוק הצריך לאמו (פתח&quot;ת יו&quot;ד סי&#x27; שע&quot;א ס&quot;ק י&quot;ב)"	סימן שיא סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לצורך מצוה?	מותר להוציאו ע&quot;י עכו&quot;ם באיסור דרבנן דהוי שבות דשבות במקום מצוה (רמ&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד)	סימן שיא סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במת רשע?	"כפשוטו אין חילוק, דלא כהגאון ר&#x27; שלמה קלוגר (ציץ אליעזר חי&quot;א סי&#x27; קל&quot;ה, מ&quot;ב דרשו)"	סימן שיא סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליתן שאר כלים על המת להתיר טלטולו?	"כתב הרמב&quot;ן (תורת האדם) דמותר ליתן עליו שאר כלים ואפי&#x27; בגדיו שאינם עליו, אבל כתב הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ט&quot;ו) דאסור בכלי שמלאכתו לאיסור דאין זה מקרי צריך גופו [והקשה אפי&#x27; בכלי שמלאכתו להיתר למה מותר הרי זה טלטול שלא לצורך כלל {וצ&quot;ל דזה מקרי לצורך}]"	סימן שיא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה כתב השו&quot;ע &quot;יש מי שאומר&quot;?	"כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה יש) דלפעמים כתב זה כשאינו מוצא בשאר פוסקים אע&quot;פ שליכא חולק בדבר [אמנם, הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ב&#x27;) הביא הגהות מרדכי דס&quot;ל דכו&quot;ת דוקא אבל שאר כלים אמרינן אין כלי ניטל אלא לצורך דבר הניטל ולא לצורך מת, והדרכ&quot;מ מסיים דראוי לחוש לדבריו]"	סימן שיא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם מת בכסותיו?	"כתב המרדכי בשם רבינו אביגדור דא&quot;צ כו&quot;ת, והקשה עליו הב&quot;י הרי כסותו בטל להמת, ותי&#x27; המג&quot;א (ס&quot;ק ט&quot;ז) ע&quot;פ הגמ&#x27; חולין (קכ&quot;ה ע&quot;ב) דדוקא תכריכין מבטל ליה ולא שאר מלבושים דדעתו להפשיטו ואינו בטל (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז), אכן הקשה עליו הביה&quot;ל (ד&quot;ה יש) דהרי סתם מת יש עליו בגדים [ויש לדחות דמיירי כשמת מערב שבת וכבר הלבישו בתכריכין], ועוד הקשה הרי המוציא אדם בשבת פטור אף על הבגדים מפני שהם טפלים לו [ודוחק לומר דהיינו דוקא באדם חי ולא באדם מת דהרי בודאי פטור על המטה שעמו וא&quot;כ ה&quot;ה בבגדיו יהיו טפלים לו] ולא יהיו נחשבים כככר ותינוק [וכן הקשה רע&quot;א למה לא מהני המטה כככר ותינוק, ותי&#x27; החזו&quot;א (או&quot;ח סי&#x27; מ&quot;ז ס&quot;ק ט&#x27; וס&quot;ק כ&quot;ג) דלא התירו כו&quot;ת כשהוא מתחתיו של מת דאז אינו נראה שהמת טפל להכו&quot;ת] [אבל אין הבגדים נעשין בסיס להמת דהוי כשוכח א&quot;נ אין הבגדים שייך לגופו של מת (ערוה&quot;ש סעי&#x27; י&quot;ד)]"	סימן שיא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לפי רבינו אביגדור למה הצריכו ככר ותינוק לטלטל דוד המלך (שבת ל&#x27; ע&quot;ב)?"	"כן הקשה השל&quot;ה (שבת סוף פרק נר מצוה), ויש בזה כמה תירוצים:&lt;br&gt;1) תי&#x27; המג&quot;א (ס&quot;ק ט&quot;ז) דבגדי דוד המלך היו מוקצים דאסורים לכל אדם דהרי שורפין על המלכים [והקשה הרש&quot;ק הרי הם חזיין למלך אחר, ותי&#x27; המחה&quot;ש דבקושי ימצא אדם שיהיו הבגדים כמדתו]&lt;br&gt;2) תי&#x27; האבן השוהם (סי&#x27; ל&quot;א) דמי שנפל מן הגג צריך לקוברו בבגדיו מפני הדם שנבלע בבגדיו [והקשה עליו המחה&quot;ש הרי לא מת מחמת הנפילה אלא מפני ששתק מלימודו ואז היה מקום להמלאך המות להורגו {וי&quot;ל דהמלאך המות הרגו ע&quot;י נפילה}]&lt;br&gt;3) הא&quot;ר תי&#x27; דהשואלים בבית המדרש לא ידעו שהיה מת בדרגא במלבושים "	סימן שיא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם צריך מקום המת?	מותר לטלטלו ע&quot;י דבר אחר דהוי טלטול מן הצד לצורך דבר מותר	סימן שיא סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לטלטל אבר אחד ע&quot;י ככר ותינוק?	"המרדכי הביא ראבי&quot;ה דמקיל (ב&quot;י), אבל ההגהות מרדכי מחמיר (דרכ&quot;מ ס&quot;ק ג&#x27;)"	סימן שיא סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד נוהגין למעשה במת בשבת?	"כתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ט&quot;ז) דטוב לסגור את החדר ולפתוח את החלון שלא יתקלקל, ואם זה א&quot;א עדיף לטלטלו ע&quot;י גוי [ועי&#x27; בכה&quot;ח (ס&quot;ק ל&quot;ג) דיש בזיון המת לטלטלו ע&quot;י גוי], ואם זה א&quot;א מותר ע&quot;י כו&quot;ת אם הוא לצורך החיים או לצורך המת"	סימן שיא סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו העצה אם המת מונח בחמה ואין לו מקום לפנותו?	"יכול להערים לעשות אהל, והיינו שבאו שני אנשים וישבו בצדו וכשחם למטה יביאו ב&#x27; מטות וכשחם למעלה יביאו ב&#x27; מחצלאות ואח&quot;כ יזקוף כל אחד את מטתו והולך לו [לפי רש&quot;י המחצלאות יושבים על המטות, ולפי הרמב&quot;ם יושבים על הקרקע, והשו&quot;ע פסק כהרמב&quot;ם]"	סימן שיא סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אינו יכול להביא המחצלאות מיד בתחילה?	"תירצו תוס&#x27; (מ&quot;ג ע&quot;ב) דאחמור רבנן למיעבד היכרא שהוא לצורך חי כל מה שאפשר, והמג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ז) כתב דאסור לעשות אהל עראי לצורך המת (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ט) {ויש לפרש דלפי רש&quot;י ותוס&#x27; מיירי כשמשתמש בהמטות לכתלים וא&quot;כ עושה אהל מלמעלה למטה ומדינא מותר אלא דלכתחילה עושין היכרא לצורך החי, אבל לפי הרמב&quot;ם דכל האהל נעשית ע&quot;י המחצלאות ולא ע&quot;י המטות אסור מדינא לצורך המת ולפיכך נקט המ&quot;ב לשון &quot;אסור&quot;}"	סימן שיא סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה מותר לעשות אהל עראי להגן לצורך החי?	"תי&#x27; האחרונים (בית מאיר סי&#x27; שט&quot;ו, תהל&quot;ד שם ס&quot;ק ט&#x27;, חזו&quot;א או&quot;ח סי&#x27; נ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27; אות ז&#x27;) דבתחילה היתה בידו ואינו נחשב אהל, ובמ&quot;ב דרשו הוסיפו דאח&quot;כ מותר להניחה בשבת {וכל הענין צ&quot;ע, דהרי ההיתר דבידו מבואר לקמן (סי&#x27; שט&quot;ו) דהוי כאילו עביד וקאי, וזהו כל זמן שהוא בידו אבל אח&quot;כ כשמניחו על גבי מחיצות אסור, וכיון שהוא להגן א&quot;צ מחיצות ויהא אסור אפי&#x27; מלמעלה למטה, ולפי הרמב&quot;ם אין כאן מחיצות כלל וג&quot;כ יהא אסור, וצ&quot;ע, וי&quot;ל דלא מקרי להגן אלא על בעלי חיים וכמ&quot;ש לגבי כיסוי כלים וממילא כשהוא מגין על עצמו הוי בידו אבל כשהוא מגין על המת לא מקרי להגן אלא משתמש באויר שלתחתיו וממילא מהני ממעלה למטה}"	סימן שיא סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה צריך לעשות הערמה זו, הרי מבואר בגמ&#x27; דהיינו דוקא לר&#x27; יצחק דס&quot;ל אין כלי ניטל אלא לצורך דבר הניטל ואנן לא קיי&quot;ל כר&#x27; יצחק?"	"תי&#x27; הב&quot;י דזהו ביאורו דרב ששת אבל באמת רב הונא לא ס&quot;ל כר&#x27; יצחק וטעמו משום שאינו מותר לעשות אהל עראי אלא לצורך חי, וכ&quot;כ הגר&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ח)"	סימן שיא סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם מתיירא שמא יסריח המת ויצטרך לצאת?	"כתבו תוס&#x27; בעירובין (מ&quot;ד ע&quot;א) דנחשב לצורך חי ויכול לזקוף את המטה ולפרוס עליה סדין בשביל המת, וא&quot;צ להמתין עד שחם למטה ולמעלה, אבל צריך לדקדק לעשות האהל מלמעלה למטה (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ח, לבושי שרד, מחה&quot;ש, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&#x27;) {וצ&quot;ע למה מהני מלמעלה למטה כשהוא להגן}, והוסיף הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ז&#x27;) דאע&quot;פ שתוס&#x27; מיירי לגבי מצות סוכה מ&quot;מ ס&quot;ל להמג&quot;א דה&quot;ה אם יצטרך לצאת מביתו מקרי לצורך חי"	סימן שיא סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לסוך שמן ולהדיח מים על המת?	"כן [ודוקא במים קרים ולא במים חמים משום איסור רחיצה בחמין (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;א, תהל&quot;ד בשם הרד&quot;ך)], ולא מקרי טלטול אלא נגיעה בעלמא (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;א), ואפי&#x27; להתרוה&quot;ד דמחמיר בנגיעה לצורך דבר האסור מ&quot;מ במת הקילו לכבודו (פרישה ס&quot;ק ט&#x27;, פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק י&quot;ט, ערוה&quot;ש סעי&#x27; י&quot;ז) [ואע&quot;פ שהבשר מתנועע קצת אינו אבר שלם (תפארת ישראל פכ&quot;ג יכין אות ל&quot;ה, ועי&#x27; שלחן שלמה ס&quot;ק ח&#x27;) {ולכאורה יש עוד סברא להקל דאין זה נחשב טלטול בכלל דמיד חוזר למקומו, ונפק&quot;מ יהיה אם מותר ל-shake מכונית והוא חוזר מיד למקומו}]"	סימן שיא סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לזלף חומץ על בגדיו בשביל שלא יסריח למוצאי שבת?	"כתב דרכ&quot;מ (ס&quot;ק ה&#x27;) שמותר דאין איסור נגיעה מוקצה, וגם ליכא למיגזר משום סחיטה (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ט, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ג), והקשה המחה&quot;ש למה אינו אסור משום שרייתו זהו כיבוסו, ותי&#x27; דזהו דוקא במים ולא בשאר מים {וחידוש הוא דאמרינן הכי במשקים לבנים}"	סימן שיא סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה מותר לשמוט הכר מתחתיו?	"אע&quot;פ דהוי כניעור לצורך דבר האסור מ&quot;מ מותר כדי שלא יסריח (שו&quot;ע, שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ח), אבל לא ישמוט המת מעל גבי הכר שהוא טלטול ממש (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ב), אמנם רש&quot;י בשבת (קכ&quot;ג ע&quot;א) משמע דניעור אינו טלטול כלל ומותר אפי&#x27; לצורך דבר האסור"	סימן שיא סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להגביה המת ע&quot;י כו&quot;ת במקום שאין בו חשש סרחון?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק כ&#x27;) דיש למחות ביד הנוהגין להקל בזה (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ב), ואסור אפי&#x27; ע&quot;י עכו&quot;ם (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ד) [ואם קצץ עם העכו&quot;ם מבעוד יום מותר (מג&quot;א ס&quot;ק כ&#x27;)], והערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ז) הביא מא&quot;ר דחולק על המג&quot;א ומתיר הכל ע&quot;י עכו&quot;ם דאין כאן שום מלאכה"	סימן שיא סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לתקן אבריו של המת?	"אסור אפי&#x27; לסגור עיניו (שו&quot;ע), אבל אין למחות ביד המקילין לעצום עיניו שאיתא בזוהר שיש בו סכנה, וגם יש מקילין לישר אבריו שלא יתעקמו ויהיה בזיון למת ויש להם ליתן כו&quot;ת על אותו אבר כדי שיהא מותר לטלטלו (א&quot;ר, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ב), והערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ח) מתיר הכל ע&quot;י עכו&quot;ם"	סימן שיא סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם נפתח פיו?	"אסור לסוגרו אבל יכול לקשור את הלחי בענין שלא יפתח יותר [ואין זה ביטול כלי מהיכנו דיכול להסירו כל זמן שירצה (ערוה&quot;ש סעי&#x27; י&quot;ז)]"	סימן שיא סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם המת מלוכלך בטיט וצואה?	"מותר לרחצו במים בידו ולא במפה [מפני סחיטה] (מג&quot;א ס&quot;ק כ&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ד)"	סימן שיא סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליטול צנון הטמון בקרקע 1) אם הוא מגולה במקצת 2) אם הוא מכוסה לגמרי 3) אם השריש 4) אם כיון לזריעה?	"1) כן, ואע&quot;פ שהוא מזיז את העפר הרי הוא טלטול מן הצד לצורך דבר המותר, וכן מותר אם הוסיף מחמת לחות הקרקע 2) אסור להזיז העפר בידים, ואם תוחבו במחט כתב המגיד משנה דאסור מפני שנראה כאילו עושה גומא, אבל תוס&#x27; (שבת נ&#x27; ע&quot;ב) ס&quot;ל דמותר (מג&quot;א ס&quot;ק כ&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ה) 3) אסור משום תולש (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ו) 4) השו&quot;ע כתב דאם מכוין לזריעה אסור ליטלו, והשיג עליו המג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ב) דאמרינן לעיל דחטין שזרען בקרקע שרי [ומה שכתבו תוס&#x27; דמיירי דוקא כשאינו מכוין לזריעה היינו לגבי שאר דינים ככלאים ושביעית אבל לגבי שבת אפי&#x27; אם מכוין לזריעה מותר (מג&quot;א שם, רע&quot;א)], ורע&quot;א הביא תירוץ מלבוש לחלק בין חטין לצנון, והמ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ז) הביא תירוץ ממאירי דהזרעים היו מותרים מפני שלא היו מכוסים בעפר {והיינו שאינו דרך זריעה משא&quot;כ כאן מיירי כשהם טמונים דרך זריעה וכמ&quot;ש המ&quot;ב ומש&quot;ה אסור אע&quot;פ שהם מגולים במקצת}, והערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ט) תי&#x27; דכיון דמעט הוסיפו מחמת ליחות הקרקע הוי כזריעה אם מכוין לזריעה, ולמעשה כתב המ&quot;ב דיש כמה ראשונים (רוקח ורמב&quot;ן ומאירי) דס&quot;ל כהשו&quot;ע דאם מכוין לזריעה לא יטלו"	סימן שיא סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בצנון הטמון בבית?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;א) דאסור ליטלו מפני שאתי לאשווי גומות וכמ&quot;ש בגמ&#x27; (שבת קי&quot;ג ע&quot;א) לגבי עמודים של אורג דגומות ממילא הוי ואפ&quot;ה אינו מותר אלא בשדה אבל בבית חיישינן שמא יבא לאשווי גומות [ומ&quot;מ מותר בחול ועפר המונחין בקרן זוית דבזה לא חיישינן שישווה גומות] (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ח)"	סימן שיא סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה לא אמרינן דהצנון נעשה בסיס להעפר?	"תוס&#x27; תירצו דמיירי כשהניחם בעפר ע&quot;מ ליטלו באמצע השבת, והדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ח&#x27;) הביא מכל בו דאינו בסיס מפני שאין אוכלים נעשית בסיס לדבר האסור וביאר המג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ג) כוונתו ע&quot;ד רש&quot;י ורז&quot;ה דהעפר משמש מצנון ולפיכך אינו בסיס אבל אין חילוק בין אוכלים לכלים [וכן מבואר מהכל בו מפורש (ערוה&quot;ש סעי&#x27; כ&quot;ב), וע&quot;ע באור שמח (הל&#x27; שבת פכ&quot;ה הט&quot;ו) דפי&#x27; הרמ&quot;א כפשוטו דאין אוכל נעשית בסיס כלל וכמ&quot;ש מתרומה טמאה ע&quot;ג תרומה טהורה [והמג&quot;א דחה דהתם שאני דהוי רק דרך עראי ולפיכך אינו בסיס], ועי&#x27; פסק&quot;ת אות ה&#x27;], וכן פסק הרמ&quot;א והמ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ט), והערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&quot;ב) רצה ליישב תוס&#x27; עם הכל בו דתוס&#x27; לא כתבו דהוי בסיס אם כוונו לכל השבת אלא בפגה שלא נתבשלה כל צרכה ומטמינה בקרקע שתתבשל אבל אם נתבשלה כבר כל צרכה ורק שומרה בקרקע שלא יתקלקל מודו שהעפר בטל להאוכל ולא האוכל להשומר, ומסיים דזהו סברא טובה ונכוחה. {ויש להדגיש דבין לתוס&#x27; דמיירי כשדעתו ליטלו באמצע שבת בין לרש&quot;י דהוא משמש הדבר היתר אין נעשית בסיס ומותר לנערו [וכן מלמטה למעלה דהוי כמו ניעור], אבל טלטול גמור כגון חבית בין החביות אסור, ונמצאת שיש לנו ג&#x27; ציורים דמותר לנער וכדומה אבל אסור לעשות טלטול גמור, א&#x27; בסיס באמצע השבת כשדעתו להניחו שם לשבת דקיי&quot;ל כרז&quot;ה דאינו בסיס ואפ&quot;ה דוקא ניעור מותר, ב&#x27; הניחו מבעוד יום על דעת ליטלו באמצע השבת דלפי תוס&#x27; אינו בסיס ואפ&quot;ה אינו מותר לעשות טלטול גמור, ג&#x27; כשהוא משמש מה שלתחתיו דלפי רש&quot;י אינו בסיס ואפ&quot;ה אינו מותר אלא לנער (ר&quot;י באק)}"	סימן שיא סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה מותר לטלטל קש שעל מטתו?	"1) הרא&quot;ש ס&quot;ל דהוי טלטול בגופו ומותר אפי&#x27; לצורך דבר האסור, וכן פסק השו&quot;ע&lt;br&gt;2) הר&quot;ן ס&quot;ל דטלטול בגופו הוי כמו טלטול מן הצד, ומ&quot;מ מותר דמקרי לצורך דבר המותר דהוא לצורך המטה"	סימן שיא סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי מותר לטלטל הקש בידו?	"אם הניח כר עליו מבעוד יום, וכ&quot;ש אם חישב עליו מבעוד יום א&quot;נ במקום שסתמן עומד למאכל בהמה או לשכיבה (שו&quot;ע, רמ&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;א, שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ט) {ומבואר בגמ&#x27; (שבת נ&#x27; ע&quot;א) דהניח עליו כר הוי כמו ישב ולא כעשיית מעשה, ודלא כערוה&quot;ש דכתב דהוי כמו עשיית מעשה}"	סימן שיא סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בפירות הטמונים בתבן וקש המוקצים?	"קיי&quot;ל כר&#x27; אלעזר בן תדאי דטלטול מן הצד מותר לצורך דבר המותר ולפיכך מותר לתחוב בו כוש או כרכר להוציא הפירות [ואינו דומה לטמון בעפר דהתם כתב המגיד משנה דמחזי כעשיית גומא משא&quot;כ הכא שהוא טמון בתבן וקש (ט&quot;ז ס&quot;ק י&quot;א)]"	סימן שיא סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם לקח מקצת תבן מבעוד יום והטמין בו פירות?	בודאי הוי כאילו הכינו מבעוד יום ואינו מוקצה (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ז)	סימן שיא סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזה מעשה רעה היו נוהגין לעשות בזמן החיי&quot;א ומ&quot;ב?	היו עוסקים במקח וממכר בשבת והיו נוטלים המעות ע&quot;י טלטול מן הצד, ומלבד האיסור מקח וממכר בשבת אסור ג&quot;כ משום טלטול מוקצה דהוי לצורך דבר האסור (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ח)	סימן שיא סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחררה בתוך הגחלים?	אם עדיין לא כבו אסור להוציאו משום איסור כיבוי (ב&quot;י)	סימן שיא סעיף ט		
